The Zionist Congress was established in 1897 by תאודור הרצל as the supreme decision-making body of the organ of the Zionist movement. The first Zionist Congress was held in Basel, Switzerland in 1897. Any Jew over age 18 who belongs to a Zionist association is eligible to vote, and 500 delegates are elected to the Congress. 38% of the delegates are allocated to Israel, 29% to the United States of America, and 33% to the remainder of the countries of the Global Jewish community. Approximately 100 additional delegates are granted to international organizations such as B’nai Brith, WIZO, World Emunah, and the World Union of Jewish Students.
After the First Zionist Congress in 1897, the Zionist Congress met every year until 1901, then every second year from 1903 to 1913 and 1921 to 1939. Until 1946, the Congress was held every two years in various European cities, aside from interruptions during the two World Wars. After the Second World War, meetings have been held approximately every four years. Since the creation of the State of Israel, the Congress has met every four or five years in Jerusalem.
Zionist participants in the World Zionist Congress are free to form Zionist World Unions which are somewhat like political parties. While Israeli political parties can participate in the Congress, world unions or brits are also organized and voted into the Congress by non-Israelis, making the Congress a multinational deliberative body for the Jewish people.
A World Union must have representation in at least five countries to send a delegation to the Congress. Countries either come to an agreement regarding who should represent them in the congress or they have elections. Each country is designated a number of delegates based on the size of its Jewish population and the Zionist activity in their community.
Israeli delegates for each congress are assigned to political parties based on the outcomes of the previous election to the Knesset. Zionist parties represented in the Knesset are apportioned a number of Congress delegates proportional to their strength in the Knesset.
In addition to the delegates with full voting rights participating in Congress, other participants can be involved in the Congress in an advisory capacity and in committee debates but without voting rights.
The Congress determines who will hold leadership positions in the national institutions – the World Zionist Organization, Keren Kayemet L’Yisrael, Jewish Agency, and Keren Hayesod – and how to allocate the Zionist movement’s budgets.
ההסתדרות הציונית העולמית (הצ"ע) הוקמה עקב יוזמתו של תאודור הרצל בקונגרס הציוני הראשון אשר התקיים באזל, שוויץ, באוגוסט 1897.
עם הקמתה, הצ"ע והקנגרס הראשון הגדירו את מטרותיה של התנועה הציונית במה שנקרא "תכנית באזל". התכנית קובעת כי:
"הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית-מולדת בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל". לשם השגת מטרה זו נקבעו מספר אמצעים:
מאז הקמתה של מדינת ישראל, הצ"ע הסיט את מיקודו מהקמת המדינה לחיבורה ליהדות העולם. בין מחלקותיה הרבות נמצאות המחלקות לפעילות בתפוצות, חינוך, נושאי דת, קידום עליה, מאבק באנטישמיות ונוער חלוץ ודור המשך.
ההנהלה הציונית מורכבת מראשי המחלקות בהצ"ע ויושבת בירושלים והוועד הפועל הציוני מורכב מצירי הקונגרס הציוני מרחבי העולם ומכווין את פעילותה ועשייתה של הצ"ע בין הקונגרסים.
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit, sed do eiusmod tempor incididunt ut labore et dolore magna aliqua. Malesuada pellentesque elit eget gravida cum sociis. Nam at lectus urna duis convallis convallis tellus id. Enim eu turpis egestas pretium aenean pharetra magna ac. Maecenas ultricies mi eget mauris pharetra et ultrices. Nec ullamcorper sit amet risus nullam eget felis eget. A iaculis at erat pellentesque. Phasellus vestibulum lorem sed risus ultricies tristique nulla. Lectus vestibulum mattis ullamcorper velit sed ullamcorper morbi tincidunt ornare. Odio ut enim blandit volutpat maecenas volutpat blandit aliquam etiam. Fermentum posuere urna nec tincidunt praesent semper feugiat. Duis ut diam quam nulla. Vitae sapien pellentesque habitant morbi. Aliquam faucibus purus in massa.
Nam at lectus urna duis convallis convallis tellus id interdum. Lobortis feugiat vivamus at augue eget arcu dictum varius. In arcu cursus euismod quis viverra nibh cras. Volutpat lacus laoreet non curabitur gravida arcu ac tortor.
Ornare arcu odio ut sem nulla pharetra diam sit. Lorem donec massa sapien faucibus. Est velit egestas dui id ornare. Aenean sed adipiscing diam donec adipiscing. Mauris commodo quis imperdiet massa tincidunt nunc pulvinar. Habitasse platea dictumst vestibulum rhoncus est pellentesque elit ullamcorper. Eget nunc scelerisque viverra mauris in aliquam sem fringilla ut.
ההסתדרות הציונית העולמית (הצ"ע) הוקמה עקב יוזמתו של תאודור הרצל בקונגרס הציוני הראשון אשר התקיים באזל, שוויץ, באוגוסט 1897.
ההסתדרות הציונית העולמית (הצ"ע) הוקמה עקב יוזמתו של תאודור הרצל בקונגרס הציוני הראשון אשר התקיים באזל, שוויץ, באוגוסט 1897.
עם הקמתה, הצ"ע והקנגרס הראשון הגדירו את מטרותיה של התנועה הציונית במה שנקרא "תכנית באזל". התכנית קובעת כי:
קרן היסוד הינה ארגון גיוס המשאבים הגלובאלי המרכזי של ישראל. הארגון הוקם ב-1920 בלונדון בכדי לשרת כזרוע גיוס המשאבים של העם היהודי והתנועה הציונית.
מאז הקמתו, קרן היסוד התמקדה בעליה, הקימה למעלה מ-900 יישובים עירוניים וכפריים ופיתחה את המסגרת הכלכלית, תעשייתית ותרבותית של המדינה שבדרך.
קרן קיימת לישראל (קק"ל) הוקמה ב-1901 בקונגרס הציוני החמישי אשר התכנס בבאזל.
קרן קיימת לישראל (קק"ל) הוקמה ב-1901 בקונגרס הציוני החמישי אשר התכנס בבאזל. הקונגרס הקים את קק"ל כדי שזו תשמש לרכישת אדמות אשר יהוו "רכושו התמידי של העם היהודי", קרי רכוש שלעולם לא יופקע ממנו. קק"ל מונתה כאחראית והשומרת של אדמות אלו בשם העם היהודי.
הסוכנות היהודית משמשת כמסגרת הגלובלית לעליה, שמירה על בטחונם של יהודים בכל העולם, חזיקו זהות יהודית וחיבור יהודים לישראל ואחד לשני, לצד שיקוף עמדותיו של העם היהודי למדינת ישראל במטרהל סייע בעיצוב החברה הישראלית.
Established in 1929, it was the governing political body of the developing Jewish state. The agency now works to strengthen Jewish communities worldwide and assists Israel through programs like securing affordable housing for Israel’s most vulnerable elderly citizens to mentoring at-risk youth.
In the bible, the word Zion as a namesake for Jerusalem (and by extension the land of Israel) first appears in the book Samuel II
בתנ"ך, המילה ציון כשמה של ירושלים (ובהרחבה, כל ארץ ישראל) מופיעה לראשונה בספר שמואל ב' - "וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד". לאחר מכן, השם מצוין למעלה מ-150 פעמים לאורך שאר ספרי הנביאים והכתובים. המונח ציונות נטבע ב-1890 ע"י הפעיל היהודי האוסטרי נתן בירנבאום. המונח משקף את הקשר בין ציון לבין העם היהוד ושאיפתו לשוב למולדתו ההיסטורית.
ציונות הפכה מרעיון מפושט לתנועה פוליטית תחת חזונו והנהגתו של תיאודור הרצל אשר בספרו המכונן, "המדינה היהודית", שרטט את קווי המתאר לפתרון אתגרי האנטישמיות, קרי הקמתה של מדינה יהודית בפלשתינה.
ההסתדרות הציונית העולמית (הצ"ע) הוקמה עקב יוזמתו של תאודור הרצל בקונגרס הציוני הראשון אשר התקיים באזל, שוויץ, באוגוסט 1897.
עם הקמתה, הצ"ע והקנגרס הראשון הגדירו את מטרותיה של התנועה הציונית במה שנקרא "תכנית באזל". התכנית קובעת כי:
"הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית-מולדת בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל". לשם השגת מטרה זו נקבעו מספר אמצעים:
מאז הקמתה של מדינת ישראל, הצ"ע הסיט את מיקודו מהקמת המדינה לחיבורה ליהדות העולם. בין מחלקותיה הרבות נמצאות המחלקות לפעילות בתפוצות, חינוך, נושאי דת, קידום עליה, מאבק באנטישמיות ונוער חלוץ ודור המשך.
ההנהלה הציונית מורכבת מראשי המחלקות בהצ"ע ויושבת בירושלים והוועד הפועל הציוני מורכב מצירי הקונגרס הציוני מרחבי העולם ומכווין את פעילותה ועשייתה של הצ"ע בין הקונגרסים.
קרן היסוד הינה ארגון גיוס המשאבים הגלובאלי המרכזי של ישראל. הארגון הוקם ב-1920 בלונדון בכדי לשרת כזרוע גיוס המשאבים של העם היהודי והתנועה הציונית.
מאז הקמתו, קרן היסוד התמקדה בעליה, הקימה למעלה מ-900 יישובים עירוניים וכפריים ופיתחה את המסגרת הכלכלית, תעשייתית ותרבותית של המדינה שבדרך.
קרן היסוד תמכה בהקמתם של ארגונים ציבוריים ולאומיים דוגמת חברת התעופה הלאומית אל-על, חברת החשמל, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, האוניברסיטה העברית ועוד.
כיום, קרן היסוד מקיימת קמפיינים לגיוס משאבים ב-40 מדינות ו-60 קהילות ברחבי העולם בשיתוף פעולה עם אוהבי ישראל, ב-9 שפות, תוך התבססות על שותפויות עם משרדים והנהגות מקומיות.
קרן קיימת לישראל (קק"ל) הוקמה ב-1901 בקונגרס הציוני החמישי אשר התכנס בבאזל. הקונגרס הקים את קק"ל כדי שזו תשמש לרכישת אדמות אשר יהוו "רכושו התמידי של העם היהודי", קרי רכוש שלעולם לא יופקע ממנו. קק"ל מונתה כאחראית והשומרת של אדמות אלו בשם העם היהודי.
כל הקרקעות בבעלותה של קק"ל נרכשו כדין בתמורה לתשלום מלא דרך תרומות העם היהודי, מה שהפך את קק"ל לממונה על האדמות מטעמו.
עשייתה של קק"ל בישראל מתרכזת בשישה תחומי פעילות כולל מים, יערנות וסביבה, חינוך, פיתוח וחיזוק קהילות, תיירות ונופש ומחקר ופיתוח. הארגון נטע למעלה מ-220 מיליון עצים, מתחזק למעלה מ-400,000 דונם של אדמות יער טבעיות, סלל 7,0000 קילומטר של כבישים ושבילי יער, בנה 175 מאגרי מים אשר משמים לשימור ומחזור מים, פיתח למעלה מ-600 איזורי נופש ובנה את התשתיות לאלפי בתים חדשים.
בנוסף, קק"ל תומכת בחינוך ציוני וסביבתי, פועלת לחיזוק הקשר בין העם היהודי למולדתו, בונה קשים בין אוהבי ישראל, תומכת בשגשוגם של הגליל והנגב, משמרת את המורשת התרבותית והסביבתית של ישראל ומשתפת פעולה עם האו"ם בסוגיות סביבתיות למען עתיד בר קיימא.
הסוכנות היהודית משמשת כמסגרת הגלובלית לעליה, שמירה על בטחונם של יהודים בכל העולם, חזיקו זהות יהודית וחיבור יהודים לישראל ואחד לשני, לצד שיקוף עמדותיו של העם היהודי למדינת ישראל במטרהל סייע בעיצוב החברה הישראלית.
בעת הקמתה ב-1929, הסוכנות שימשה כגוף הפוליטי המרכזי של המדינה היהודית המתפתחת. כיום הסוכנות פועלת לחיזוק קהילות יהודיות ברחבי העולם ולסייע לישראל דרך תכניות דוגמת הבטחת דיור בר-קיימא לאוכלוסיה מבוגרת פגיעה בישראל וחניכה של נוער בסיכון.
הסוכנות היהודית מאמינה כי משימתה הנוכחית היא ליצור דור חדש של מנהיגים חזקים, בניית כלכלה משגשגת בישראל ויצירת הזדמנויות בעלות משמעות למשפחה היהודית העולמית להתחבר לישראל.
ההסתדרות הציונית העולמית (הצ"ע) הוקמה עקב יוזמתו של תאודור הרצל בקונגרס הציוני הראשון אשר התקיים באזל, שוויץ, באוגוסט 1897. עם הקמתה, הצ"ע והקנגרס הראשון הגדירו את מטרותיה של התנועה הציונית במה שנקרא "תכנית באזל". התכנית קובעת כי:
"הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית-מולדת בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל". לשם השגת מטרה זו נקבעו מספר אמצעים:
מאז הקמתה של מדינת ישראל, הצ"ע הסיט את מיקודו מהקמת המדינה לחיבורה ליהדות העולם. בין מחלקותיה הרבות נמצאות המחלקות לפעילות בתפוצות, חינוך, נושאי דת, קידום עליה, מאבק באנטישמיות ונוער חלוץ ודור המשך.
ההנהלה הציונית מורכבת מראשי המחלקות בהצ"ע ויושבת בירושלים והוועד הפועל הציוני מורכב מצירי הקונגרס הציוני מרחבי העולם ומכווין את פעילותה ועשייתה של הצ"ע בין הקונגרסים.
After the First Zionist Congress in 1897, the Zionist Congress met every year until 1901, then every second year from 1903 to 1913 and 1921 to 1939. Until 1946, the Congress was held every two years in various European cities, aside from interruptions during the two World Wars. After the Second World War, meetings have been held approximately every four years. Since the creation of the State of Israel, the Congress has met every four or five years in Jerusalem.
Zionist participants in the World Zionist Congress are free to form Zionist World Unions which are somewhat like political parties. While Israeli political parties can participate in the Congress, world unions or brits are also organized and voted into the Congress by non-Israelis, making the Congress a multinational deliberative body for the Jewish people.
A World Union must have representation in at least five countries to send a delegation to the Congress. Countries either come to agreement regarding who should represent them at the congress or they have elections. Each country is designated a number of delegates based on the size of its Jewish population and the ZIonist activity in their community.
Israeli delegates for each congress are assigned to political parties based on the outcomes of the previous election to the Knesset. Zionist parties represented in the Knesset are apportioned a number of Congress delegates proportional to their strength in the Knesset.
In addition to the delegates with full voting rights participating in Congress, other participants can be involved in the Congress in an advisory capacity and in committee debates but without voting rights.
The Congress determines who will hold leadership positions in the national institutions – the World Zionist Organization, Keren Kayemet L’Yisrael, Jewish Agency, and Keren Hayesod – and how to allocate the Zionist movement’s budgets.