נכון לקונגרס הציוני ה-38, ישנן 10 בריתות או סיעות:
הרעיון להקמת פדרציות ציוניות טריטוריאליות הועלה בקונגרסים הציוניים הראשונים, מתוך מטרה ליצור מערכת של ישויות אשר יפעלו כנציגות המקומית של התנועה הציונית בכל מדינה בה היא פעילה ומוכרת. הפדרציה הראשונה הוקמה בבריטניה ואירלנד בשנת 1899, בסמיכות לקונגרס הציוני העולמי השלישי. היום, בהתאם לחוקה הציונית, פדרציה ציונית "... תשמש ככלי… דרכו ההנהלה הציונית תקיים את המטלות והחובות המוטלות עליה…". בפועל, הפדרציות הציוניות משמשות כארגוני גג לכל הגופים הציוניים במדינה ספציפית ומספקים להם פורום בו הם יכולים לדון באסטרטגיות, תכניות ותקציבים לפעילות ציונית. שני התפקידים המרכזיים של הפדרציות הציוניות הם:
כיום ישנן כ-38 פדרציות ציוניות עם ייצוג בצופן אמריקה, אמריקה הלטינית, אירופה ואוקייניה. לפרטים נוספים על עבודת הפדרציות הציוניות ופרטי קשר לרובן, בקרו כאן.
הקונגרס הציוני העולמי הוקם בבאזל, שוויץ, ב-1897 בידי תאודור הרצלוהיה ועודנו גוף קבלת ההחלטות העליון של התנועה הציונית. בעבר הקונגרס התכנס כל שנה וכיום כל 5 שנים. הקונגרס הינו הגוף השלטוני היהודי המייצג היחיד בו כל הצירים נבחרים באופן דמוקרטי ומחזיקים בשוויון זכויות. יהודי בן 18 אשר מכיר בתכנית ירושלים רשאי להצביע בבחירות לקונגרס. 525 צירים נבחרים מרחבי העולם לייצג את הקהילות השונות בקונגרס.
מתוך סך הצירים, 38% מהם מוקצים לישראל (190), 29% לארה"ב (152) ו-33% ליתר הקהילות היהודיות בעולם (165). לצד זאת, כ-150 צירים נוספים מוקצים לארגונים בינלאומיים דוגמת בני ברית, ויצ"ו, אמונה עולמי והאיגוד העולמי של הסטודנטים היהודיים.
זולת הפסקות במהלך שתי מלחמות העולם, הקונגרס התכנס ברציפות מאז הקמתו. ציונים החברים הקונגרס רשאים להקים איגודים ציוניים עולמיים, המוכרים גם בשם בריתות, אשר מדמות מפלגות פוליטיות. בעוד מפלגות ציוניות ישראליות מיוצגות בקונגרס, איגודים עולמיים מבחרים לקונגרס בידי יהודים שלא מישראל, מה שהופך את הקונגרס לגוף הדיונים הרב-לאומי של העם היהודי. בריתות רבות בוחרות להתאגד יחד לסיעות, אשר משמות כגושי בחירה בקונגרס ומוסדות הלאומיים.
בכדי להיחשב לאיגוד עולמי, ברית או סיעה חייבת להיות מיוצגת בלפחות 5 מדינות אשר להן צירים בקונגרס ובידי לפחות 12 צירים. כל מדינה מקבלת הקצאה של מספר צירים בהתאם להיקף האוכלוסיה היהודית והפעילות הציונית בה. הבריתות בכל מדינה יכולות להיע להסכמה הדדית על חלוקת הצירים ביניהן או לקיים בחירות בקרב החברים הרשומים בכל פדרציה מקומית
צירים ישראלים לכל קונגרס משובצים למפלגות הציוניות (אלה שמקבלות את הצהרת ירושלים) ומספרם נקבע על פי תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת.
לצד הצירים המשתתפים בקונגרס ולהם זכות הצבעה מלאה, אנשים נוספים יכלוים לקחת בו חלק מתוקף מעמדם המייעץ, אך ללא זכות הצבעה. הקונגרס ומאזן הכוחות בין הבריתות קובע מי יחזיק בעמדות הנהגה במוסדות הלאומיים - ההסתדרות הציונית העולמית, קרן קיימת לישראל, הסוכנות היהודית וקרן היסוד - וכיצד יחולקו התקציבים של התנועה הציונית.
Hebrew 
English 
Russian 
Spanish